דייטינג גורו טוב מה לעשות, את השם של הדומיין כבר רשמנו
לא המצאתי את הגלגל. אתן בטח חושבות שאני לא הולך לחדש לכן. אבל מה לעשות, השאלה "לאן נעלמו כל הגברים הטובים?" חיה, בועטת ולפעמים גם נושכת אבל רק אם את רוצה כמובן.
ובתחושה המשיחית של הימים האחרונים אני יודע שיש לי את התשובה לשאלה עתיקה. אז ככה, התשובה היא, תחזיקו חזק – כאן! כן, כולם כאן מול העניים שלכן.
לשם ההגינות, אני מודה שהשאלה העתיקה מופיעה גם בשיח הגברי מידי פעם אבל לא ממש. אולי כי באופן מסורתי הגברים נאלצים להיות יותר "ציידים" באופיים ובהתאם למוסכמות חברתיות שעברו מהעולם, או שלא, הנשים מעט יותר "מלקטות" ככה שלגבר הצייד יש גישה ליותר נשים והוא יותר אקטיבי בחיפושים שלו. זה מוביל אותי לעניין הבא.
אקטיבי או פאסיבית?
אמרתי קודם שהגברים הטובים כולם כאן. אז בוודאי תצעקו עלי – "איפה זה כאן?", יפה אז יש לי כמה תשובות מוכנות לזה והן קשורות לדברים שגברים אוהבים לעשות.
- פארק השעשועים
פארק הירקון מפוצץ בגברים מסוקסים שמתאמנים למוות (נכון שחלקם משחקים בקבוצה השניה אבל אני בטוח שכיף להסתכל עליהם בכל מקרה) ואחוז הנשים המתאמנות לא גבוה במיוחד ולכן בראיה עסקית מדובר בשוק שאינו מנוצל עם פוטנציאל התרחבות מרשים.
- סיבולת לב
קבוצות ומועדוני ריצה מורכבים כנראה מ- 80% גברים. אני כמובן לא מדבר על קבוצות ריצה לנשים בלבד. בלי לבדוק מראש אני מניח שהמספרים לא ממש רחוקים גם בקבוצות ספורט אחרות (עדיין לא סגור על זה שפילאטיס, פלדנקרייז ודומיהם נחשבים לספורט).
- לבן בעיניים
הלבן הממכר הזה, שלא עושים אותו בשירותים של מועדון מפוקפק ושאתן עדיין לא ממש חלק ממנו. אני מדבר על חופשת סקי. החסרונות: יקר וממש קר. היתרונות: כמו בכל חופשה הלבידו בשמיים, האלכוהול זורם יותר מתמיד והקהל הגברי נחשב לאיכותי יותר והוא גם נחשב למבוסס יותר למי שזה הקטע שלה.
מסקר לא מחייב שערכתי לאחר שיטות באתרי סקי בעולם מסתמן שאחוז הנשים באתרי סקי עומד על כ- 40% בסך הכל. תורידו את רוב הנשים שמגיעות לשם עם בן זוג (שזה הרוב) תישארו עם מעט מאוד נשים רווקות שעושות סקי.
בררנות זה עניין סובייקטיבי מסתבר
נהיינו בררנים, באמת זה נכון. אמירה בכללית כזו מחייבת הסבר. ניקח את הדוגמא הפשוטה ביותר, אתרי היכרויות. אנחנו עוברים על מאות ואלי אלפים של פרופילים ותמונות ועדיין שואלים איפה הטובים. אני אחזור על התשובה, הם כאן מולכם. הבעיה היא בתבניות שיצרנו ואנחנו מייד מקטלגים את בני הזוג הפוטנציאלים לתבניות של שחור ולבן, זה כן וזה לא. מה שאנחנו גם לא מקבלים שמי שאנחנו מגדירים כ"טוב" לנו הוא לא הכרח טוב למישה אחר ולהיפך.
אתרי ההיכרויות מלאים שאנשים כמותכם וכמותכן ואנחנו פשוט מסרבים לראות את זה.
זה לא אתה זה אני
הכי נוח לתרץ את זה שלא רוצים אותנו בכך שהצד השני לא איכותי מספיק או טוב מספיק או ברמה שלנו. הדחקה של האמת היא מגננה מפורסמת אבל מעוותת את המציאות בלי להתבלבל בכלל.
סיכומו של דבר, אנחנו מפחדים להודות באמת ומוציאים משפטים מנחמים מהפה כמו לאן נעלמו כל הגברים / נשים הטובים / הטובות? כשבעצם הכל נמצא מולנו.
לא מסכימים? נשמח לשמוע מה אתם חושבים
